לשבת השבוע קוראים במסורת שלנו – שבת פרה. חז"ל תיקנו, כלומר קבעו, שהשבת שלפני שבת החודש – היא השבת שלפני ראש חודש ניסן – בנוסף

קהילה יקרה עד מאד, הפורים הזה אנחנו מציינים בדיוק שנה לרגע שבו מגפת הקורונה שינתה את חיינו. הפעם האחרונה שהתקהלנו בה יחד, קטנים כגדולים, הייתה

דבר תורה לשבת זכור רגע לפני פורים, ניתנת לנו הזדמנות להרצין ולחשוב על המשמעות שמאחורי סיפור החג. השבת היא– שבת 'זכור'. וכך במקום לקרוא את

בטרם אפתח, אזהרה – הדרשה הפעם מיועדת לאנשים מאמינים. אתיאסטים, אגנוסטיקנים ושאר כופרים יכולים פשוט לעצום את עיניהם ולנמנם מעט….זה בסדר – פשוט, השבוע זוהי

ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. באחד בתשרי

השבוע משה ואהרון באים אל פרעה שוב ושוב בדרישה ברורה ואמיצה לשלוח את עמם. שלש פעמים משה ואהרון עומדים בפני פרעה כשהוא ממאן לשלוח, נענש

השבוע אנחנו מתחילים בשעה טובה את ספר שמות. המעבר מסיפורי האנשים הפרטיים והמשפחתיים בספר בראשית אל סיפור הפיכתנו לעם. אך גם סיפור זה מתחיל בסיפור

כמה קירבה, כמה אהבה ודאגה יש בסצנה הבאה – סצנה שהיא של סיום עצוב ופרידה אבל גם של תקווה גדולה – "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף, אֶל-אָבִיו, בָּנַי

דבר תורה לפרשת "ויצא" תשפ"א ביום רביעי השבוע הזכרנו את "יום המאבק באלימות נגד נשים".  ובאור זה התבוננתי שוב בפרשת השבוע שלנו – פרשת "ויצא".

השבוע אנחנו עוסקים באברהם, פרשה זו והבאה אחריה עיקריה סיפור קורותיו של אברהם. אנו מוצאים אותו בחרן לשם הגיע יחד עם אביו תרח לאחר שעזבו

לשמחת תורה תשפ"א ערב חגי תשרי התכנסה מועצת גדולי התורה של תנועתנו וישבה על המדוכה – חיכו לה תילי תילים של הנחיות קורונה, הנחיות מפותלות