בפרשה השבוע אנחנו מוצאים פסוקים שבכל תפילה אנחנו משננים אותם: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי…" (דברים י"א ,י"ג) גם ה"ואכלת ושבעת וברכת" מברכת המזון מגיע הישֵר מפרשת "עֵקֵב". וגם 

לפני ארבע שנים כתבתי את הדרשה הזו לכבוד ט"ו באב והיות והאהבה היא רגש אנושי נצחי, מילותיה עדיין נכונות – השבת היא שבת "נחמו", השבת הראשונה אחרי ט' באב, אחרי

וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל-הֹר הָהָר, עַל-פִּי יְהוָה–וַיָּמָת שָׁם:  בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה, בְּמֹתוֹ,