דבר תורה פרשת משפטים

ביום רביעי בבוקר – התמזגו, ולא במקרה, פסוק אחד מפרשת השבוע וחיי ההווה.

בין החוקים המצווים עלינו בפרשת משפטים נמצא הציווי הבא: "אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ–לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ."

למה נשך? אומר רשי בפירוש ציורי אך מדויק  – –  רבית; שהוא כנשיכת נחש , שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש , ופתאום הוא      מבטבט ונופח עד קדקדו; כך רבית , אינו מרגיש ואינו נזכר עד שהרבית עולה , ומחסרו    ממון הרבה.

אני מקווה שאף אחד מאיתנו לא עמד בסיטואציה הנוראית הזו של הסתבכות בהלוואה בריבית.

ברביעי בבוקר נערך דיון בועדת הכלכלה. הכותרת שלו היתה –הקרן להלוואות למודרי האשראי.  זוהי קרן ביוזמה ובפיקוח של הממשלה שמטרתה לאפשר לעניי עמנו לקבל הלוואות שיאפשרו להם לצאת ממעגל המצוקה והעוני.

מלמד שגם אלפי שנים אחרי שנוסח החוק המקראי הזה, העניין רלבנטי. אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה.

"לא תהיה לו כנושה". זהו שכתוב: "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט" (תהלים קיב ה) – בוא וראה: כל בריותיו של הקב"ה לווים זה מזה. היום לווה מן הלילה והלילה מן היום, ואינם דנים זה עם זה כבריות, שנאמר: "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת" (תהלים יט ג-ד). הלבנה לווה מן הכוכבים והכוכבים מן הלבנה; וכשהקב"ה רוצה, אינו מוציאה, שנאמר: "האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום" (איוב ט ז). האור לווה מן השמש והשמש מן האור, שנאמר: "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ" (חבקוק ג יא). החכמה לווה מן הבינה והבינה מן החכמה … השמים לווים מן הארץ והארץ מהשמים … החסד לווה מן הצדקה והצדקה מן החסד … התורה לווה מן המצות והמצות מן התורה … בריותיו של הקב"ה לווים זה מזה ועושים שלום זה עם זה בלא דברים.  (מדרש תנחומא יב).

 

 

הבריות כאן אינן בריות אדם, אלא ברואי אלוהים. החל מגורמי הטבע המוחשיים עד הדברים המופשטים כמו הדעת, התבונה, המצפון והמצוות. כולם לווים זה מזה – מתקיימים זה מאורו של זה, זה מאנרגית החיים של זה. כח החיים הזה הוא אולי אחת ההגדרות לאלוהים. והוא קיים בחינם.

ממשיך המדרש לעסוק בבני האדם:

 בשר ודם לווה מחברו ומבקש לבולעו בריבית ובגזל. ואלו שנוטלין ריבית אומרים להקב"ה: למה אין אתה נוטל שכר מעולמך שהבריות בתוכו? שכר הארץ שאתה משקה, שכר הצמחים אתה מעלה, שכר המאורות שאתה מאיר, שכר הנשמה שנפחת, שכר הגוף שאתה שומר. אמר להם הקב"ה: ראו כמה הלוויתי ואיני נוטל ריבית, ומה הלוותה הארץ ואינה נוטלת ריבית. אלא אני נוטל הקרן שהלוויתי והיא נוטלת את שלה שנאמר: "וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" (קהלת יב ז). אוי לו למי שנוטל ריבית! מה נאמר בו? "בנשך נתן ןתרבית לקח, וחי? לא יחיה!" (יחזקאל יח יג).

 

כמה מתאים לקרוא את המדרש הזה בשנת שמיטה דווקא – כל השפע, הטוב, האויר, המים, האור, האדמה – כל אלו ניתנים לנו לשימוש ללא שכר. אך הם לא ניתנים לנו במתנה כי אם בהשאלה. כולנו הולכים בדרך כל חי. אין אלוהים מבקש לעשות רווח או תשואה – הכל שב ומתמחזר ומדשן ומאפשר את המשך החיים. ושוב ושוב ושוב במחזוריות אינסופית.  בשנת השמיטה – שמיטת האדמה כמוה כשמיטת החובות – מזכירה לנו שהעושר והשפע הזה הוא לא באמת שלנו. אלה כולם אשליה הניתנת לנו כדי לאפשר ולקיים חיים.

 

בין היוזמים של הדיון בועדת הכלכלה נמצא ארגון רבנים לזכויות אדם, שיצאו בקריאה רבנית משותפת לכל הקשת הרבנית. הנה מובאה מתוך המכתב שרבים מעמיתי ואני ביניהם חתומים עליו –

"הלוואה מהווה לעתים צינור חמצן חיוני במצבי משבר, אולם באופן פרדוקסלי, דווקא מי שזקוק לה ביותר הוא המודר ביותר מעולם ההלוואות. משפחות מעוטות יכולות הנאלצות במצבי קיצון לבקש הלוואה גם אינן מקבלות מענה מן המערכת הבנקאית, וגם נאלצות לשלם ריבית הרבה יותר גבוהה בשל הסיכון שבמתן ההלוואה. חלקן נאלצות לפנות לשוק האפור, שכל באיו לא ישובון, ובכך מטביעות את עצמן בסבך ריביות וקנסות.

[…] בשנת 2017, ממשלת ישראל קיבלה החלטה בנושא אך לא יישמה אותה. לקראת הדיון הקרוב בועדת הכלכלה, אנו, החתומות והחתומים מטה,  קוראים להפעיל לאלתר את קרן מודרי האשראי ולהרחיבה, לטובת המחויבות החברתית שלנו ולטובת יישום ההלכות והחזון של שנת השמיטה."

כבכל ערב שבת, גם הערב הקריאה לנו תחיה את תהילים ט"ו – והנה בין התיאורים של השוכן באוהלי ה' – אנחנו מוצאים את הציווי שלנו – כספו לא נתן בנשך (תהילים ט"ו).

אני תומכת בפרשנות של הלל, כי אי אפשר לקיים כלכלה בריאה ללא הלוואות שיש בצידן תמריצים למלווים, לבעלי ההון. אך הדבר חייב להיות במידתיות. אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה.

בדיוני הועדה הבטיח נציג משרד האוצר כי הקרן תתחיל לפעול כבר בחודש יוני. יו"ר הועדה הוא ח"כ מיכאל ביטון, מי שהיה ראש עיריית ירוחם ומניחה שמכיר מקרוב את עניי עמינו. ח"כ ביטון הבטיח שהוא וצוות הכלכלה יעקבו מקרוב כדי שההבטחה הזו תתקיים. הצפיה בדיון הועדה נתנה לי טיפה של אופטימיות. היא הזכירה לי פסוק מהפרשה הקודמת, בה יתרו מנחה את משה לבחור לו מנהיגים שיצטרפו אליו בהנהגת העם – "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע." (שמות י"ח, כ"א).

מי יתן וכל נבחרינו יהיו אנשי אמת ושונאי בצע. מי יתן ואנחנו נדע לדרוש מהם ומעצמנו להיות כאלו.

שתהיה לנו שבת שלום.