"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת: וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: וַיֹּאמֶר

איך הגיעו נעליים לסיפור מכירת יוסף? וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף

דבר תורה לפרשת "וישלח" להורי יש חברים טובים. כבר קצת יותר מארבעים שנה חייהם שזורים אלה באלה. הם הכירו כאשר היו שכנים באותה קומה שלישית

דבר תורה לפרשת "ויצא" וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ.   וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.  

הרב אלן לאו כתב בספר שכותרתו הארוכה מתרגמת לעברית כך:             "זה אמתי ואתה לחלוטין לא מוכן: עשרת ימי תשובה כמסע

דבר תורה שבת שובה- תש"פ בשבת שלפני יום הכיפורים, נקרא בהפטרה מתוך דברי הנביא הושע: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: קְחוּ עִמָּכֶם

אני כותבת דברים אלו ביום רביעי בבוקר. סערת הבחירות שלא ממש הוכרעו עדיין ברקע ועמה האפשרות המוחשית שהממשלה הבאה שתורכב, תכלול נציגים שמבחינתם היותנו עם

בשנתי הראשונה למגורי בירושלים כסטודנטית, גרתי במעונות הר הצופים. כלי התחבורה העיקרי שלי היה קו 4א'. שעות רבות ביליתי בתחנות בהמתנה לאוטובוס המיוחל. וכדי להעביר

שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק: )דברים טז יח( לֵךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם: אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל:

השבוע אנחנו בפרשה השניה של ספר דברים. משה סיים את סקירת האירועים מיציאת מצרים ועד ההגעה אל  ״מול בית פעור״, אל סוף דרך הנדודים. בסיום הוא

כך נקראת השבת שלפני תשעה באב, היות וההפטרה אותה נקרא השבת מתחילה במילות נבואת התוכחה של ישעיהו: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

ברוב השנים, פרשה זו, האחרונה בספר במדבר, מוצמדת לפרשה הקודמת לה – פרשת מטות. השנה היא מקבלת מקום עצמאי של כבוד. ומכאן החלטתי כי הפעם

"וּמִקְנֶה רַב, הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד–עָצוּם מְאֹד; וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר, וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם, מְקוֹם מִקְנֶה." שני שבטים, ראובן וגד הם בעלי מקנה רב. בעת המעבר

בדיוק לפני שנתיים, בפרשת פנחס, עמדתי לפני קהילת הקודש הזו ונשאתי  את הדרשה הזו בפניה. לצערי הדברים רלבנטיים גם השבוע הזה.  היות ובמקרה המועד למניינם היה ה

דבר תורה לפרשת בלק – על החוצפה פורסם על ידי: michal בתאריך יולי 11, 2019 מה היה פשעו הנורא כ"כ של בלעם? הרי מפשט המקרא אנחנו קוראים

אני כותבת שורות אלו בעת שהמחאה על מותו של סלומון טקה מתגברת. אש אמיתית ומטאפורית אחזה ברחבי הארץ. אש של כעס ותסכול ויאוש ופחד. הפחד