עברנו את מעמד הר סיני, קיבלנו את עשרת הדברות ועכשיו – לציווי על בניית המשכן ובמרכזו הארון:

(ט"ז )וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:

 (כא) וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ:

הארון בפרשתנו נקרא – ארון העֵדוּת וגם ארון הברית.

מהי העדות והברית אשר בארון?

רש"י מפרש כך: " העדות – התורה שהיא לעדות ביני וביניכם, שצויתי אתכם מצות הכתובות בה:

כלומר: בארון היה מונח ספר התורה השלם.

הרשב"ם חולק על רש"י: "את העדות" – הלוחות, שהם עדות וברית בין הקב"ה לישראל, ולכך נקראו לוחות הברית".

כך סובר גם אבן עזרא – "ונתת הלוחות הם העדות, כאילו הם כמו שטר כתובה, והם לוחות הברית."

הראב"ע מוסיף פה מוטיב מעניין – העדות – היא כשטר כתובה. כלומר הארון מכיל את שטר הכתובה בברית שנכרתה בין עם ישראל לאלהיו. ובמילים עממיות יותר – זו הכתובה של החתונה ביננו לבין השם…

הדימוי של לוחות הברית או ספר התורה ככתובה המעידה והמכתיבה את היחסים שבין 'בני הזוג' – הקב"ה ועם ישראל, נמצאת במרכז התיקון של חג השבועות. אך היות ואנחנו רק באדר א' ניקח כיוון מעט שונה.

אם בעדוּת עסקינן, מיד עולה במחשבה הדיבר התשיעי  – לא תענה ברעך עד שקר" (שמות כ' י"ג). לעיתים שוגים ומפרשים דיבר זה כאיסור על שקר. אך העיקר כאן היא העדות.

העדות היא לב לבה של מערכת משפט תקינה. בבסיסה האמון שניתן בבני אדם כי לא ישקרו. נדמה לי שזהו גם הבסיס הראשוני של כל מערכת יחסים בין אדם לחברו. אם לא נוכל לתת אמון זה בזה לא נוכל להתחבר, לפעול יחד, לכרות בריתות, להתאהב. ומכאן החשיבות הרבה של היות העדות עדות אמת.

העדות מונכחת בכל יום ויום, פעמיים – בעת קריאת ה"שמע". הן בכתיב התורה והן בסידור, אנחנו יכולים לראות שהע' והד' של השמע מודגשות וגדולות ויוצרות את המסגרת של העדות:

"בקריאת שמע יש רמ"ה (245) תיבות (כלומר מילים) וכדי להשלים רמ"ח (248)כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם: ה' אלהיכם אמת. (שולחן ערוך, אורח חיים ס"א) והרמ"א מוסיף שם: "ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של שליח ציבור ג' תיבות אלו. ואם היחיד רוצה גם כן לאמרם עם השליח צבור אין איסור בדבר".

כלומר העדות, קריאת השמע,  ניתנת על-ידי הגוף כולו, על ידי כל אחד ואחד מרמ"ח איבריו של אדם. וכדי להשלים ל248 – עלינו לסמוך על שליח הציבור שיוביל אותנו לשם. אם נחזור לפרשת תרומה (וגם לפרשה שאחריה) נראה כי בניית המשכן בכלל והארון בפרט מפורטת לפריטי פריטים, כהמחשה ל"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים".

ריבוי האיברים מחייב שתוף פעולה, מחייב כריתת ברית בין חלקים שונים, ובעיקר בעיקר מחייב שיחה בין החלקים המבוססת על אמון. זו היא תמצית העדוּת.

מי ייתן ונהיה עדים נאמנים, שבת שלום!

הרב אלונה ניר קרן