קהילת קמץ היקרה,

לפני אחת-עשרה שנים הגעתי למבשרת עם בן זוגי דניאל בהריון ראשון, עם חלום לבנות בית וקהילה. מאז, זכיתי לצמוח ולהתפתח כאן – כאמא, כשליחת ציבור, כחברה פעילה, וכרבה. כאן נולדו שלושת ילדיי – טליה דורון, שליו ויהל – וכאן גם נבנה עבורנו בית של קדושה, קהילה וחיים ששותפים בהם אמונה, שכנות טובה, שייכות וערבות הדדית.

במהלך השנים למדתי והוסמכתי לרבנות, יצאתי לשליחות קהילתית מעבר לים, וכעת אני שבה הביתה – לארץ ישראל, מבשרת ציון, וקהילת קמץ – בתחושת שליחות עמוקה.

השנים האחרונות היו סוערות לכולנו – תקופה של טלטלה לאומית, כאב, חרדה ואובדן אמון. חשש כבד על קיומנו כאן בכלל – ועל קיום ערכינו בפרט. דווקא בעת הזו, אני מבקשת להביא איתי רוח של תקווה: תקווה הנובעת מקשר אנושי, מקהילה מכילה, ממרחב שבו לכל אדם יש מקום.

התקווה היא היכולת שלנו לבנות, להיבנות, ולפתוח את שערינו – לא רק שערי בית הכנסת, אלא גם את שערי הלב.

אני מאמינה גדולה בכוח של קהילה – בכוח של חברות, של שכנות טובה, של דאגה הדדית, של כתף תומכת ולב פתוח. זוהי לא רק אמונה – זהו מעשה רוחני. ברוח דבריו של נתן אלתרמן:

"אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם."

אני מאמינה שכל אדם המגיע לפתח ביתנו – יש לו מקום. מקום אמיתי, חם, מקבל ומשמעותי.

אני מודה מעומק ליבי על הזכות שניתנה לי להוביל את קהילת קמ״ץ היקרה בעת הזו. אני חולמת יחד איתכם על בית פתוח לכל באי עולם – מקום שבו כל מי שמחפש מים ופת לחם באמצע המדבר, ימצא בו מרגוע, הקלה, נחת ושמחה. שנדע לתת כשצריך, להושיט כתף כשכואב, ולפתוח לב כדי לעבור יחד – בחסד וברחמים – את אתגרי התקופה, ולמלא מצברים בהשראה ובחלימה על עתיד טוב יותר.

דלתות ליבי ומשרדי תמיד פתוחות עבורכן.ם – עבור כל מי שמרגיש צורך לפנות, לשתף, לשאול, או לבקש חיבוק. אני כאן עבורכם.

"כי בשמחה תצאו, ובשלום תובלון…" (ישעיהו נ״ה)

שנלך בדרך הזו בשמחה, באמונה ובתקווה.

ניבנה – וניבנה יחד.

בברכת שלום, אהבה, פדיון שבויים ובשורות טובות,

שלכם,

הרבה לאנה זילברמן סולוביי