קריאות התיגר על מנהיגותו של משה ואהרון נמשכות.
הפעם זהו קורח ועדתו ומצטרפים אליו גם דתן,אבירם ואון בן פלת משבט ראובן.
משה ככל הנראה כל כך מתוסכל מול הקריאות האלה, שהוא עונה לדותן ואבירם בקריאת תיגר משלו – אם דבריו דברי אמת – תפצה האדמה את פיה ותבלע אותם, או בניסוח המקראי: "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא ה' שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה': (במדבר טז כט ל).
הביטוי בו משה משתמש – "כי אם בריאה יברא ה'" הוא ניסוח המושך את תשומת לב הקורא (לפחות את זו שלי).
לשון הבריאה שולחת אותנו ישר לבראשית. אך אולי הדימוי של אדמה הפוצה את פיה ובולעת אינו במובן של "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", אלא הוא מחזיר אותנו לבראשית של קין והבל- "ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך" (בראשית ד', יא).
אברבנאל לוקח את דימוי האדמה כפֶה למקום טיפה שונה: "והנה ראה משה לבקש שיהיה עונש דתן ואבירם וסיעתם בבליעת הארץ, לדונם מידה כנגד מידה: הם פשעו במה שפערו פיהם לבלי חוק לבלוע ולהשחית אדון הנביאים, להיותם בערכו נבזים ושפלים, ככה תפתח האדמה – שהיא השפל שביסודות – את פיה, ותבלע אותם". (אברבנאל, סוף פרק ט"ז) .
דתן ואבירם שפערו את פיהם, לא שמו לעצמם גבול. הגיעו לשפל המדרגה. ולכן יענשו מידה כנגד מידה, על ידי ה"שפל שביסודות" וייבלעו בעצמם אל תוך פי האדמה.
לקורא הממוצע עולה השאלה – האמנם? האם חטא קורח ועדתו כה נורא שהוא שווה לחטאו של קין?
מסכת אבות עוזרת לנו כאן: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו (מסכת אבות פרק ה משנה יז).
כאשר קריאת התיגר אינה מונעת משיקולים אמתיים אלא אך ורק משיקולי אגו ואינטרסים- אזי היא לא לשם שמיים והנזק שהיא יכולה לעולל יכול להגיע בקלות לשפיכות דמים ומכאן העונש החמור כל-כך.
דומה כי השאלה כיצד נדע להבדיל בין מחלוקת ראויה למחלוקת שאינה לשם שמיים נותרת לפתחנו בכל דור ודור. הצעד הראשון הוא לראות מתי אנחנו קוראים תיגר או בוחרים בדרך של מחלוקת ומהם מניענו שלנו.
שתהיה לכולנו שבת שלום.
הרב אלונה ניר קרן