שלום לכולם, אני כל כך שמח שבאתם. אני אישית לא כל כך רציתי לכתוב את הדרשה ופחדתי ממנה. אבל, כשהתחלתי לחקור שמתי לב כמה מגניבה הפרשה שלי. הפרשה שלי היא על יתרו, על מעמד הר סיני, ועל עשרת הדברות. בדרשה שלי בחרתי לדבר על יתרו ועל מנהיגות.
יתרו הוא אביה של צפורה, אשתו של משה. הוא מגיע מארץ מדיין אחרי ששמע על יציאת מצריים, ופוגש את משה במדבר ביחד עם בתו, ציפורה, ממש לפני מעמד הר סיני. יתרו רואה את משה עובד קשה מאוד, ושופט את בני ישראל מהבוקר עד הערב . יתרו אומר למשה: אתה עובד עובד עובד, ועושה הכל בעצמך. בסוף אתה תיבול כמו פרח. בוא ואתן לך עצה. וכך הוא אומר לו בדיוק:
לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. יח נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ. עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ…. כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע …כב וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ
ומה משה עונה ליתרו? הנה מה שכתוב: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר
מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור הזה על מנהיגות? אפשר ללמוד ראשית, שמשה הוא מנהיג שמסוגל לקבל עצות. הוא לא סתם דוחה רעיונות לפני שהוא שומע. והוא לא סנוב. מנהיג סנוב מקשיב לפי איך אתה נראה ומה המעמד שלך – אם אתה מכוער או עני או לא איש חשוב, הוא לא יקשיב לך גם אם אתה נותן עצה טובה. יתרו היה מדייני, ולא עברי ולא היה איש חשוב בקרב בני ישראל. אבל משה הקשיב לו וכיוון שהיתה לו עצה טובה הוא קיבל אותה במלואה.
כשאנחנו מתבגרים, חשוב לדעת להקשיב לעצות, כמו עצות של ההורים – נגיד "אורי תסתכל כשאתה חוצה כביש" או "אל תאכל את כל הגלידוניות יהיה לך כאב בטן" או "אל תקפוץ!". ככל שמתבגרים אנחנו יודעים גם לא להקשיב לעצות לפעמים, והכי חשוב וקשה לדעת לאילו עצות להקשיב ולאלו לא להקשיב.
שנית, אנחנו רואים דוגמא למנהיג טוב, בכך שמשה הסכים לתת לאחרים לעבוד והסכים לכך שהוא לא יעשה את כל העבודה לבד. זה מראה שהוא מסוגל לחלוק, ומסוגל לסמוך על אחרים, ולתת גם לאחרים אחריות. זו גם תכונה מאוד חשובה במנהיגות ובכלל בחיים. כי אף אחד לא יכול להיות טוב בהכל ולעשות הכל לבד. למשל בכדורסל – אם רק אתה תהיה עם הכדור כל הזמן ולא תמסור אתה תפסיד. אני יודע שאני לא טוב בלקלוע לסל, אבל בלעשות אסטרטגיות ולהביא אחרים למצבים טובים אני ממש טוב. אז נניח שאני עם הכדור והחבר שמימיני נגיד כן זורק טוב, אז אני אמסור לו, אני לא אלך ואנסה לזרוק לבד כי אני חושב שאני יכול הכל.
פרשנים שאלו את עצמם למה התורה מביאה את הסיפור הזה שהוא כאילו לא חשוב לפני האירוע הכי חשוב בתורה – מעמד הר סיני. אחת מהסיבות יכולה להיות שהקטע הזה מראה דמות של מנהיג. משה שלא כמו מנהיגים אחרים בהיסטוריה הוא מנהיג מאוד צנוע. משה היה כבד פה, כלומר מגמגם, שזה לא בדיוק תכונה של מנהיג, והוא גם לא ממש רצה להיות מנהיג וכשאלוהים אמר לו שהוא צריך להוציא את ישראל ממצרים הוא לא חשב שהוא ראוי. הוא גם לא מצביא צבאי כמו יהושוע או אחרים. ובכל זאת הוא המנהיג הכי חשוב של עם ישראל, כי הוא יודע לשמוע, לקבל עצות, לחלוק אחריות, ולהיות צנוע. כמי שנכנס לעולם המבוגרים ומגיע לגיל בר מצווה אני מקווה שאוכל גם אני לדעת לשמוע עצות, להבדיל בין עצות טובות לרעות, לדעת לקבל על עצמי אחריות וגם לחלוק אותה כשצריך.
אני רוצה להודות לכל המנהיגים שלי, ומי שעזרו לי בדרך ובחיים, וידעו לתת לי עצות, ואפילו לקבל עצות ממני לפעמים – להורים שלי, לאחים שלי, לרבה אלונה, ולכל החברים הטובים שלי והמשפחה שהגיעו לחגוג איתי כאן. תודה!
תודה לאורי – שיהיה לו בהצלחה בשבת ומזל טוב לו ולכל משפחתו!
הרב אלונה ניר קרן
