דבר תורה לפרשת שמיני, תשע"ט

פרשת שמיני נפתחת באירוע החגיגי של חנוכת המשכן, השקתם החגיגית של אהרון ובניו ככהנים. ואז קורה האסון הנורא – בניו של אהרון, נדב ואביהוא: " וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה–אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.  וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה." אינספור דרשות נכתבו על האש הזרה, על העונש הבלתי נתפס, על תגובתו של אהרון. דמות אחת, משמעותית, נשכחה – הן מהטקסט התנכ"י והן מהדרשות – אמם של הבנים – אלישבע בת עמינדב, אשת אהרון.

היעדר קולה מתמלא באמצעותם של מדרשים. נביא כאן שניים מהם.

הראשון הוא מדרש על שיר השירים, על הפסוק שאנו מקפידים לשיר כל קבלת שבת: "מי זאת עולה מן המדבר? [כתמרות עשן]" – מדובר באלישבע בת עמינדב. אמרו: אלישבע בת עמינדב ראתה חמש שמחות ביום אחד: ראתה יְבָמָהּ מלך (=משה) ואחִיהָ נשיא (=נחשון) ובעלה כהן גדול (=אהרון), ושני בניה סגני כהונה, ופנחס בן בנה משוח מלחמה. כיון שנכנסו בניה להקריב יצאו שרופין ונהפכה שמחתה לאבל, מיד נעשית כתימרות עשן". (שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג סימן ז)

השמחה האדירה של הרעיה והאם הרואה חמש שמחות ביום אחד, הגאווה שממלאת את ליבה העולה על גדותיו, נהפכת באחת לאבל כבד.

מדרש בעל מסר דומה, עושה קישור מפתיע בין אלישבע ובין רות:

"ויהי ביתך כבית פרץ" (רות ד יב) – לא נאמרו דברים הללו אלא כנגד אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, בעלה ובניה כהנים גדולים, יבמה מלך, ואחיה נשיא. "ויקח בועז את רות" – אמרו: אותו הלילה שבא עליה מת. (מדרש זוטא – רות (בובר) פרשה ד סימן יב)

כדי להבין את הנאמר, נעזר באילן היוחסין הבא:

שושלת הכהונה, כמו גם שושלת המלוכה שניהם מקורם בשבט יהודה. בשתי השושלות נמסכו מידות שוות של שמחה ואבל – כמקרה של בני אלישבע בפרשה שלנו, וכמקרה של רות. המדרש הזה טוען כי ביום בו התעבר עובד, נפטר בועז – כך שגם שמחתה של רות נמהלה בעצב. ואולי מכאן הברכה של הזקנים לבועז: "ויהי ביתך כבית פרץ"  – מדוע מוזכר דווקא בית פרץ? (ולא נאמר שבט יהודה, למשל?) – אולי כי גם השמחה שבהולדתו של פרץ היתה מהולה בעצב ובאבל על מות שני בני יהודה לפניו – ער ואונן.  המדרשים נותנים מקום של כבוד לשני ההורים. לא רק השתיקה הרועמת של "וידום אהרון" אלא גם השמחה האדירה של אלישבע התנדפה השמימה כתמרות עשן.

המדרשים מנכיחים את שני החלקים הבלתי נפרדים של המציאות האנושית – החיים והמוות, הטוב והרע. את הפסוק הבא מישעיהו אנחנו אומרים בברכת "יוצר אור" בכל שחרית[1]:"יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה. " (ישעיהו מ"ה ז). הרע, כמו גם הטוב, הוא חלק מהמורכבות. מי ייתן וניטיב להתמודד עם שניהם.

שתהיה לנו שבת שלום!

הרב אלונה ניר קרן

[1] הנוסח הרפורמי שינה את הנוסח המסורתי ל: יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל".