"מדינת ישראל – ראשית צמיחת גאולתנו"

"אני מדבר כאן הערב כמי שאהבתו לארץ הזו היא אהבה קשה ומסובכת. ואף על פי כן היא חד משמעית. וכמי שהברית שהייתה לו תמיד עם הארץ הפכה לאסונו – לברית דמים. אני אדם חילוני לחלוטין, ואף על פי כן בעיני הקמתה ועצם קיומה של מדינת ישראל הם מעין נס שקרה לנו כעם. נס מדיני, לאומי, אנושי.

אני לא שוכח את זה אף לרגע אחד. גם כאשר דברים רבים במציאות חיינו מקוממים ומדכאים אותי, גם כשהנס הולך ונפרט לפרוטות של שגרה ועליבות, של שחיתות וציניות. גם כשהמציאות נראית כמו פרודיה גרועה על הנס הזה, אני זוכר תמיד. ומתוך התחושות האלה אני מדבר אליכם הערב."

פתיחת נאומו של דוד גרוסמן, עצרת הזיכרון ליצחק רבין, 4.11.2006

ההפטרה שקוראים לכבוד יום העצמאות לקוחה נאום הנביא ישעיהו (פרק י' ל"ב-פרק י"ב ו') – נאום נחמה המנבא מציאות אידילית של שיבת לארץ ישראל, בה יגור בכפיפה זאב עם כבש, יקבצו נדחי ישראל ויהודה, תסור הקנאה ביניהם ויפוצו אויביהם.

הנבואה מסתיימת בפסוקים הבאים:

"וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי.

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.

וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.

וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ.

זַמְּרוּ יְהוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה מידעת [מוּדַעַת] זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ.

צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל".

מפרש ר' אלעזר את הפסוק המודגש כך: "והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם" (תהלים עב יח)  אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו!" (מסכת נידה,  ל"א, ע"א)

לוקח ר' אלעזר את דברי דוד מתהילים ע"ב, מחבר שני פסוקים נפרדים וטוען כי ה'לבדו' מצביע על כך שתכופות  בעל הנס עצמו לא מכיר בעובדה שקרה לו נס, אלא אלוהים לבדו מכיר בהיות הנס.

ועוד מדרש יפה (מתוך האתר מחלקי המים) מסביר כי הנס הינו המטה עליו מתנופף הדגל בראש המחנה. האיש הנושא אותו אינו רואה את הדגל המתנופף מעליו, רק העם ההולכים אחר הדגל מסוגלים לראות את הנס. כך אנו מסוגלים לראות רק את הדורות הקודמים לנו, להכיר בניסים שקרו להם – ולהודות על כך.

ביום חג זה אמקד את עיני בראיית הנס הגדול שבקיום מדינת ישראל. כדברי דוד גרוסמן – נס שקרה לנו כעם. נס מדיני, לאומי, אנושי ואוסיף – ואישי.

ביום חג זה אודה לאל ולדורות הקודמים לי, שהשכילו להיות שותפים לנס בחלימה, בשאיפה, בתקווה ובהמון המון עשייה ברוכה!

חג עצמאות שמח לכולנו!

הרב אלונה ניר קרן