48 פעמים נזכר השורש חל"ם בספר בראשית.

אחת עשרה פעמים מוזכר "חלום" או הפועל חל"ם בתחילת פרק מ"א בפרשתנו, פרשת "מקץ" (לא כולל אזכור החלומות ששר המשקים מזכיר). לצד חלומות יוסף וחלום נבוכדנצאר שבספר דניאל, חלום פרעה הוא מהחלומות הגדולים שמצויים במקרא. חלום שפתרונו עיצב את תולדות מצרים ובית יעקב. בעקבות חלום זה, שהוא האחרון בספר בראשית – נחזור אל החלום הראשון בספר בראשית – הוא חלום אבימלך מלך גרר[1]:

"א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.  ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה.  ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל.  ד וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר–אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג.  ה הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת.  ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.  ז וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב–דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ. " (בראשית כ' א'-ז').

חז"ל כנראה התקשו עם העובדה שאבימלך הוא הראשון בשורה של נביאי אומות העולם שאלוהים מדבר אליהם ולכן בא המדרש הבא ומסביר –

ויבוא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה" – אמר ר' יוסי: אין הקב"ה נגלה על נביאי אומות העולם אלא בשעה שדרך בני אדם לפרוש זה מזה", זהו שכתוב: "בשעיפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים" (איוב ד יג), "ואלי דבר יגונב" (שם ד יב). מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם? רבי חנינא בר פפא אמר: משל למלך שהיה נתון הוא ואוהבו בטרקלין ווילון מתוח ביניהם. כל זמן שהיה רוצה לדבר עם אוהבו היה מקפל את הווילון ומדבר עמו. אבל לנביאי אומות העולם אינו מקפל אותו, אלא מדבר עמהם מאחרי הוילון. ורבותינו אומרים: למלך שהיה לו אישה ופילגש. כשהוא הולך אצל אשתו, הוא הולך בפרהסיא, וכשהוא הולך אצל שפחתו, הולך במטמוניות. כך, אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בלילה:  "ויבא אלהים אל בלעם לילה" (במדבר כב כ), "ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה" (בראשית לא כד), "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה". (בראשית רבה נ"ב ה').

רגע – אבל חלום יעקב, עם הסולם, למשל, התרחש בלילה. ניתן לומר שאולי יעקב לא נרדם בלילה או בהסבר אחר – נביאי ישראל יכולים לחלום גם ביום וגם בלילה…..בין אם אנחנו זקוקים להבדל בין נביאי עמנו לנביאי הגויים ובין אם לאו – כולנו יכולים להתעודד מהמחשבה שבעוד ימים אחדים נגיע ללילה הארוך בשנה – כלומר לכולנו יש המון הזדמנות לחלום – בתקווה שנחלום על שבע שיבולים בריאות וטובות.

שבת שלום וחלומות טובים לכולנו!

 

 

[1] לקוח מתוך "מחלקי המים" https://www.mayim.org.il/?parasha=%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%aa#gsc.tab=0