דבר תורה לאסיפה כללית תשפ"א

מדוע מכל הדברים, בנאומו האחרון של משה, לפני פרידתו מישראל ומהעולם הזה – זה הדבר שהוא בוחר לומר? 

רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם. 

כמנהיג מוכשר, משה פוגש את העם בדיוק במקום שהוא נמצא, משה היה יכול להתחיל את נאומו האחרון בביוגרפיה האישית שלו או בבריאת העולם או ביציאת מצרים. אך לא – הוא יודע שהעם חושש מהמעבר לצד השני של הירדן, מהשלב של כיבוש הארץ בה יש ענקים. משה מחזק את רוח העם ומזכיר את ההבטחה האלוהית לירושת הארץ.  

והוא ממשיך –  

 וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:  לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם.  יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.   יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם–אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.   אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.  

משה הוא לא מנהיג מתחנף או נחמד, אין אצלו פופולאריות זולה – אבל הוא גם לא משאיר את העם ללא מענה –  

 הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים–לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם.  וַתַּעֲנוּ, אֹתִי; וַתֹּאמְרוּ, טוֹב-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.  וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם.   וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.   לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן–לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא;  

והמענה שהוא כל-כך ברור מאליו אבל כל כך קשה לקיים. גם משה הגדול היה צריך את חותנו יתרו כדי להבין אותו. החוכמה של מנהיגות גדולה ומיטיבה שהיא יודעת להאציל סמכויות, למצוא שותפים לדרך, להעצים  אותם, לבנות סדרי מנהל תקינים. 

ולא פחות חשוב – לעשות הכל בצדק, ביושר ומתוך חזון אמיתי. 

בארבע השנים האחרונות מיכל  – הנהגת את הקהילה בבטחה, ביושר, באומץ, דרך משברים ואתגרים לא פשוטים. ידעת לגדל אנשים שסביבך, להאציל ולסמוך, לכוון ולשפר והכל מתוך חזון ברור לאן את משיטה את הספינה.  ועל כך נתונה תודתינו והערכתינו העמוקה.  מי יתן ונזכה תמיד למנהיגות מבורכת שכזו. אמן!